
בפרק זה נציג כמה שאלות שכיחות בנושאים כללים שנשאלות
על ידי צלמים מתחילים וותיקים כאחד. אם קראתם את החוברת עד עכשיו ולא מצאתם
פתרון לבעיה ספציפית שיש לכם, זהו המקום לחפש.
כמו שהוזכר בפתיחה, חוברת זו
אינה מוכוונת למצלמה ספציפית. לכן תמיד מומלץ לקרוא את המדריך למשתמש של המצלמה
לגבי בעיות או פונקציות ספציפיות לדגם שברשותכם.
התמונות שלי יוצאות הרבה
פעמים מטושטשות וחסרות חדות. מדוע?
ובכן, תמונות מטושטשות יכולות לנבוע ממספר
גורמים:
v הגורם העיקרי לטשטוש
בתמונה הוא פשוט מיקוד לא מדויק. ברוב המצלמות המיקוד הוא אוטומטי, אבל לא תמיד
הוא מתמקד על האובייקט שאותו אנו רוצים למקד (רוב המצלמות, בעיקר הפשוטות,
מחפשות באופן אוטומטי למקד על הנושא הכי קרוב, מתוך הנחה שעליו רוצים להתמקד).
לכן לפעמים צריך "לעזור" לו למקד נכון. ברוב המצלמות חצי לחיצה על
כפתור המחשף גורמת לנעילת המיקוד על הנושא. לפני שמצלמים, יש לבדוק כי אכן הנושא
אותו אנו רוצים חד בתמונה הוא זה שממוקד.
ברוב המצלמות ישנו חיווי בזמן החצי - לחיצה
לגבי מיקום המיקוד בתמונה. אם לא מצליחים לראות על המסך את מיקום המיקוד, מומלץ
להשתמש בעינית האופטית (אם ישנה) בכדי לראות טוב יותר.
אם המיקוד לא נעשה על המקום שרצינו, פשוט
שחררו את הלחיצה, מקדו על העצם הרצוי. בעוד הוא ממוקד, תוך כדי החצי לחיצה שנו
את קומפוזיציה בהתאם. שימו לב שבתנאי תאורה חלשים מערכת המיקוד האוטומטית מתקשה
למקד נכון (או למקד כלל), ולפעמים האופציה היחידה היא פשוט למקד באופן ידני (אם
קיימת האפשרות במצלמה).
v סיבה
נוספת לתמונה מטושטשת היא מהירות התריס. כפי שהזכרנו בפרק על צילום בלילה,
מהירות סגר נמוכה עלולה לגרום לטשטוש בתמונה אם המצלמה מוחזקת ביד או הנושא זז
מהר מדי. כמו כן, שימוש באורך מוקד ארוך (זום גבוה) גם הוא עלול לגרום לטשטוש
בגלל הרעידה של היד.
כלל אצבע
שימושי מאוד בצילום אומר כי מהירות התריס המינימלית המומלצת לצילום ביד הינה
1/אורך המוקד. זאת אומרת שאם אנו מצלמים עם עדשה באורך מוקד של 100 מ"מ, המהירות המינימלית היא 1/100 שניות (אורך המוקד מדבר על עדשות בפורמט 35 מ"מ. במצלמות דיגיטליות אורכי המוקד של העדשות שונים, אך בד"כ יחסי ההמרה כתובים במדריך
המשתמש של המצלמה).
אם אנו נאלצים לצלם במהירויות נמוכות מכלל האצבע,
מומלץ מאוד להניח את המצלמה במקום יציב או על חצובה על מנת למנוע את הרעידות.
v אם הנ"ל לא עזר לפתרון
הבעיה, יכול להיות שיש בעיה במערכת המיקוד האוטומטי או שהעדשה לא מכוילת. במקרה
זה, יש לפנות למעבדת השירות על מנת לבדוק את המצלמה. שימו לב שזהו מקרה נדיר
ביותר וב- 99% מהמקרים הבעיה נובעת מאופן הצילום ולא במצלמה עצמה.
אני לא מצליח לצלם אובייקט מקרוב. מדוע?
לכל עדשה יש טווח
מיקוד מינימלי, שמתחת לו היא לא תצליח למקד. ערך זה משתנה מעדשה לעדשה וממצלמה
למצלמה, וכתוב בדרך כלל במדריך למשתמש.

ברוב המצלמות ישנה אפשרות מאקרו (בד"כ
מסומנת בציור ), המאפשר צילום אובייקט ממרחק קטן ביותר (בין 1-10 ס"מ). הפעלת אפשרות זו תאפשר לצלם אובייקטים ממרחק קטן. ניתן גם להשתמש בדיופטרים וטבעות הארכה
על העדשה על מנת להקטין את טווח המיקוד המינימלי. עיינו בפרק על מאקרו למידע
נוסף.
טיפ: שינוי אורך המוקד של העדשה משפיע על טווח
המיקוד המינימלי. ברוב העדשות ניתן לפקס למרחק קצר יותר במצב זווית רחב (אורך
מוקד קטן) מאשר בטלהפוטו (אורך מוקד גדול).
צילמתי אירוע משפחתי וכל
התמונות יצאו בגוון כתום. למה?
הבעיה נובעת כנראה מהגדרת
איזון לבן (ראו ערך במילון המושגים) לא נכונה. לכל סוג תאורה צריך לבחור את
הגדרת האיזון לבן שלה (שמש, פלורסנט, טונגסטן, מבזק וכד'). בחירה של תבנית לא
נכונה עלולה לגרום לגוונים כחולים או כתומים בתמונה.
לרוב המצלמות ישנה
אפשרות להגדרה אוטומטית של איזון לבן, שבדרך כלל פועלת דיי טוב. במידה ואתם
רואים שהצבעים היוצאים מהמצלמה אינם מתאימים, שנו את ההגדרה לתבנית הרצוייה, לפי
התאורה בזמן הצילום.
כמו כן, תיקונים
קלים של איזון לבן ניתן לבצע לאחר הצילום בעריכה במחשב, כך שאם צילמתם תמונה
חשובה והאיזון לבן לא יצא טוב, ניתן עדיין לעשות תיקונים לאחר העלאת התמונות
למחשב בעזרת תוכנת עריכת תמונה (ראה פרק על עיבוד תמונה).
הדמויות שאני מצלם יוצאות לי חשוכות/בהירות מדי. מדוע?
נושאים
חשוכים/בהירים בתמונה נובעים בד"כ מחשיפה לא נכונה. מכיוון שהמצלמה בוחרת
לרוב את החשיפה, כנראה שיש איזשהו גורם בתמונה שגרם לחיישן לבחור בחשיפת
יתר/חסר.
גורמים אלו יכולים להיות מקור
אור חזק בגב התמונה (כמו שמש או זרקור), או ניגוד צבעים חזק, כמו חולצה לבנה על
אדם שחום מאוד.
מה עושים? ראשית,
יש להמנע מצילום אנשים עם גב לשמש או מקור אור חזק. אם מצלמים ביום שמש חזקה,
עדיף, אם ניתן, לצלם בצל. במידה וברצוננו לצלם אדם בשקיעה, ניתן להשתמש במבזק
בכדי שהאדם לא ייצא כצללית.
אם כל אלו לא
עוזרים, עלינו לבדוק את שיטת החשיפה שלנו. במצלמות היותר משוכללות ישנה אפשרות
לבחור ידנית את השיטה בה המצלמה מודדת את האור. ניתן למדוד אור מכל הפריים או
מנקודה ספציפית בו. כך, למשל, אנחנו יכולים למדוד את האור מהפנים של אדם שחום, כך
שלא ייראה בתמונה כצללית. עיינו במדריך המשתמש של המצלמה לגבי אופן ההפעלה של
שיטות מדידת האור (אם ישנן).

ז התמונות שאני מקבל מהמצלמה לא מספיק
טובות. שמעתי שאפשר לעבד את התמונות לאחר הצילום במחשב. הכיצד?
אכן כן. חלק גדול
מצילום דיגיטלי הינו העיבוד הממוחשב. בתמונה המתקבלת מהמצלמה ישנו הרבה פוטנציאל
שלא תמיד מנוצל בצורה בה המצלמה מוציאה אותה. ניתן להסתכל על העיבוד במחשב כעל
"חדר חושך דיגיטלי", בו ניתן לשנות, לערוך וליפות את התמונה. בין השאר
ניתן לחדד, לשנות צבעים, להכהות/להבהיר ולהוסיף פילטרים שונים על מנת לגרום
לתמונה להראות טוב יותר ולהוציא ממנה את המיטב.
עיינו בפרק על
עיבוד ממוחשב במדריך זה, בו ניגע קלות בעיבוד ממוחשב. עיבוד דיגיטלי הינו נושא
גדול ומעניין מאוד, שלצערנו קצרה היריעה מלגעת אפילו בקצהו. שליטה בו עשויה
לשדרג את תמונותיכם עשרות מונים, לכן מומלץ ללמוד אותו לעומק בנפרד.
|