אז יצאנו לשטח, צילמנו תמונות לרוב. כמובן
שאיננו רוצים להתבונן בהם דרך המסך הקטנטן של המצלמה, אלא להעביר אותם לאמצעי
אכסון קבוע ולהתרווח בנוחות על הכיסא מול המחשב או על הכורסא מול הטלוויזיה
ולצפות בתמונות שצילמנו על המסך הגדול. נרצה גם כמובן לסדר אותן כך שנוכל בעתיד
למצוא אותן בקלות וביעילות, לגבות אותם או לעשות עליהם פעולות עיבוד.
ישנן הרבה פעולות
שניתן לבצע בתמונות לאחר העברתם למחשב. חשוב לזכור שהטיפול בתמונה אינו נגמר
בלחיצה על כפתור המחשף. ניתן גם לערוך את התמונות במחשב ולשפר את החדות ,
צבעים, בהירות וכד' על מנת להוציא מהתמונות את המיטב. כמו כן, ניתן גם להוסיף
טקסט על התמונה, לשתף עם חברים, לשלוח להדפסה ועוד ועוד.
פרק זה יעסוק בקצרה
באפשרויות העומדות בפניך בנושאים של איך כדאי להעביר תמונות למחשב, לסדר, לערוך
ולשתף. זוהי רק נגיעה בקצהו של נושא זה, והוא רחוק מלהיות ממוצה כאן, בייחוד
בנושא של עיבוד תמונה, שהיא אומנות בפני עצמה.
1. העברת התמונות
למחשב
חיבור המצלמה
למחשב. באופן כללי, כל מצלמה דיגיטלית מגיעה עם כבל USB המאפשר לחבר את המצלמה למחשב. ברוב המצלמות חיבור הכבל והדלקת המצלמה יגרום
למחשב לזהות אוטומטית את המצלמה בתור כונן בתוך "המחשב שלי" וניתן
להעביר את התמונות מהמצלמה לכונן הקשיח בדיוק כמו העתקת קבצים רגילה במחשב. רוב
היצרנים גם מספקים תוכנה ייעודית שניתן להתקין ובה ממשק משתמש נוח להעברת
התמונות למחשב ולסידורם במחשב. יש להיוועץ במדריך למשתמש של המצלמה ולקרוא את
ההוראות החיבור הספציפיות לכל מצלמה.
החיסרון בחיבור
המצלמה ישירות למחשב הוא שהחיבור למחשב נעשה כאשר המצלמה דולקת. פעולת ההעברה
גוזלת הרבה כוח מהסוללה של 
המצלמה, והעברה של כרטיס
שלם מהמצלמה למחשב עלול לרוקן אותן או אפילו להפסיק באמצע ולגרום נזק למידע על
הכרטיס.
לכן, בכדי להעביר
את המידע למחשב בצורה בטוחה, מומלץ לרכוש קורא כרטיסים. קורא כרטיסים הוא מכשיר
קטן, המתחבר גם הוא לשקע ה USB במחשב, ואליו מוכנס
הכרטיס. הוא עובד באותה השיטה של זיהוי אוטומטי על ידי מערכת ההפעלה (ברוב
מערכות ההפעלה, במערכות הפעלה ישנות יותר כמו חלונות 98 אולי יהיה צורך להתקין
דרייבר לפני כן) ויוצר כונן במחשב שממנו ניתן להעתיק את הקבצים. ההבדל הוא שקורא
הכרטיסים מקבל את המתח שלו מין המחשב, לכן מובטח שהמתח לא ייפול באמצע (כל עוד
המחשב פועל) והעברת הקבצים לא תגמור את הסוללות של המצלמה.
כמו כן קוראי
הכרטיסים החדשים משתמשים בממשק USB2.0 המהיר, מה שרוב המצלמות בשוק היום עדיין לא אימצו. דבר זה מבטיח העברת
קבצים מהירה הרבה יותר (תלוי כמובן במהירות הכרטיס).
חשוב מאוד! יש
לבדוק שהקורא מתאים לסוג כרטיס הזיכרון שיש לכם (יש כמה סוגים של כרטיסי זיכרון
(CF, SD,MMC,Memory stick ועוד).
מומלץ לסדר את
התמונות כך שתוכלו למצוא אותן גם בעתיד. מומלץ לתת שם לספרייה בה אתם מאכסנים את
הקובץ, ולחלק בין הקבצים לפי נושאים או אירועים שונים, וכן לכתוב את התאריך בו
צולם אותו סט של תמונות. כך מובטח כי תוכלו למצוא את התמונות שלכם בעתיד במהירות
ויעילות.
2. עיבוד תמונה
האפשרות לעריכת
התמונה לאחר הצילום במחשב האישי היא אחת היתרונות הגדולים ביותר של הצילום
הדיגיטלי. אם נעשה נכון, גלומים בו היכולות להוציא מכל תמונה רגילה יצירת
אומנות.
בעזרת עיבוד תמונה
באפשרותנו לייצר אפקטים מרהיבים לקצר תהליכים שנעשו עד כה רק בחדר חושך, ומאפשר
לנו לשלוט בדיוק הכי גדול ביצירה שלנו. הכל כמעט ניתן לשינוי. החל מתיקון
צבעים, גוונים ובהירות דרך שינוי הקומפוזיציה, תיקון עיוותי עדשה ורעש אלקטרוני
ועד שיפוצים כללים כמו הסרת כתמי עור, חצ'קונים וקמטים. יש אף כאלה המשתמשים
בעיבוד להפיכת התמונה לשחור לבן או ספיה, שינוי גווני עור, חולצה או שיער, הוספת
עצמים חדשים שלא היו קיימים במקור ועוד ועוד. הגבולות הן יכולותיו היצירתיות של
הצלם בלבד (וכמות הזיכרון במחשב...).
ישנם אנשים, בינהם
צלמים מקצועיים הטוענים כי עיבוד תמונה הוא לא חלק ממקצוע הצילום ואסור לגעת
בתוצאות המתקבלות מהמצלמה. לרוב, הסיבה העיקרית לטענה זו הינה קיבעון של שנים
וחוסר בידע טכני. אך עם הזמן יותר ויותר אנשים מגלים את העוצמה הגלומה בו
ומתחילים לאמץ אותו. זכרו, עיבוד תמונה הוא לא בושה.
למען האמת, בכל
מצלמה דיגיטלית מתבצע עיבוד ראשוני של התמונה כבר בתוך המצלמה עצמה. התמונה שאנו
מקבלים על צג המצלמה כבר עברה עיבוד על ידי המחשב הפנימי בתוך המצלמה (אלא אם כן
אנו מצלמים בפורמט RAW,
בו לא נעסוק במסגרת חוברת זו). העיבוד במחשב האישי הוא רק המשך שלו שנעשה על ידי
המשתמש. כמו כן, כזכור לרובנו מצילום במצלמות פילם, כאשר מוסרים את הפילם למעבדה
לפיתוח, הטכנאי מבצע שיפורים ותיקונים על התמונה כדי שתראה יותר טוב.
בצילום דיגיטלי,
אין לנו מישהו שיעשה זאת עבורנו, לכן ניתן להתייחס לעיבוד התמונה לאחר הצילום
כאל "חדר חושך דיגיטלי" בו אנחנו מבצעים את השינויים לפי רצוננו ולא
על פי גחמתו של איזה טכנאי מעבדה (עם כל הכבוד לטכנאי המעבדה, כמובן). אפשרויות
השליטה, כפי שנראה, רבות ומגוונות הרבה יותר.
למרות כל זאת, מומלץ
גם לא להפריז בעיבוד ולהיות צמודים למציאות. לרוב התמונות מספיקה נגיעה של אחד
או שניים מהאפקטים שלהלן. כאמנים, משימתינו היא להחליט מה נחוץ ומה נראה הכי
טבעי ומתאים לתמונה, והעין מתמקצעת עם הזמן.
זכרו כי אפשרויות
עיבוד התמונה הן כדי לעדן, לתקן ולהעשיר, לא כדי להחליף. לכן עשו בהן שימוש חכם
ומתון. דאגו שנושא התמונה שצילמתם לא תיבלע בתוך עריכה בומבסטית ושהעריכה תבליט
את היופי הטבעי של הצילום ולא תבוא במקומו.
דבר אחרון - עריכת
תמונה עוזרת לגרום לתמונה להראות טוב יותר, אך בשום אופן היא לא תציל צילום לא
מוקפד. אם אין בסיס איכותי לעבוד עליו שום עיבוד לא יעזור. אף עיבוד תמונה לא
יוכל לגרום לתמונה לא ממוקדת להראות חדה, להכהות חלקים שרופים בתמונה או להחזיר
רגע שפיספסנו. לכן, עדיין חשוב מאוד להשקיע בשלב צילום התמונה על מנת שגם העיבוד
ייצא איכותי.
בהמשך נפרט כמה פעולות
שכיחות לעיבוד תמונה. לא נרד לפרטים בדיוק כיצד לבצע כל פעולה, שכן זה תלוי
בתוכנת העיבוד בה אנחנו משתמשים (וישנם בשוק הרבה כאלה). במקום, נסקור את סוגי
העיבודים הפופולריים שמבצעים על תמונות. תכונות אלו קיימות ברוב התוכנות בשוק. נסקור
בקצרה מה כל אחת עושה ומתי כדאי לעשות בו שימוש:
חיתוך (Crop) - כלי החיתוך נועד בכדי לשנות את
הקומפוזיציה, להוריד שוליים בלתי רצויים, להתמקד בחלק מסוים בתמונה או לשנות את
הפרופורציה שלה. כאשר חותכים תמונה מומלץ לשמור על הפרופורציה שלה כי רוב
המצלמות מוציאות תמונות ביחס 3:2 או 3:4 שאלו הם גדלים סטנדרטיים לצפייה וכן
להדפסה. כך שאם נרצה בעתיד להדפיס את התמונה, מוטב לשמור עליה.
בהירות (Brightness) - שינוי הבהירות בעצם מבהיר/מכהה את הפיקסלים בתמונה
לכיוון הלבן (או השחור). עוזר בעיקר בתמונות שיצאו בחשיפת חסר, אך אם יש פרטים
בתמונה שכבר בהירים הם עלולים לצאת בהירים מדי או עם רקע לבנבן. אם ישנה אפשרות
לשינוי חשיפה (בעיקר בקובצי RAW)
או Gamma עדיף להשתמש בהן
להבהרת תמונה.
ניגודיות (Contrast) - שינוי ניגודיות משנה את חדות המעבר בין הצבעים, או
את הניגוד ביניהם. שינוי הניגודיות יכול להגביר את החדות ולחזק צבעיים דהויים,
אך גם מחזק הבדלים בין חלקים חשוכים לבהירים.
חידוד ((Sharpening - הרבה פעמים קורה שהמצלמה
מפספסת קצת בפוקוס ואי אפשר לראות זאת על המסך הקטן של המצלמה. ישנם כלים
הגורמים לתמונה להראות חדה יותר, בדרך כלל על ידי הגברת הניגודיות בקווי המתאר.
שימו לב, תהליך החידוד הינו בעיקרו אשליה אופטית שכן אין דרך של ממש להוסיף
פרטים לתמונה (אמרנו כבר שאין תחליף לתמונה מצולמת היטב).
טשטוש (Blur) - מדוע נרצה לטשטש את התמונה? לפעמים, כמו בצילומי
פורטרט, אנחנו רוצים חלקים בתמונה, כמו הרקע למשל, שיהיו כמה שיותר מטושטשים.
ניתן להגביר את הטשטוש ואף להפוך אותו לחלק ונעים יותר על ידי בחירה של האזור
אותו אנו רוצים לטשטש ולהפעיל את הכלי עליו.
שחור לבן\ספיה* - לפעמים תמונה משעממת יכולה להפוך ליצירת אומנות אם
נותנים לה את האווירה הנכונה. גוון של פעם כמו השחור/לבן והספיה יכולים להתאים
לתמונות מסוימות ולשפר אותן עשרות מונים.
*אפקט הנותן לתמונה מראה בגוונים
חומים כמו בתמונות ישנות.
טיפ: בחלק מהמצלמות ישנה אפשרות לצלם ישר בשחור
לבן או ספיה. כפי שאנחנו רואים, הדבר ניתן לעשייה בקלות במחשב אך התהליך ההפוך
אינו אפשרי. לכן מומלץ לצלם תמיד בצבע ולהמיר את התמונה (או ליצור עותק שלה) באיזה
צבע שאנחנו רוצים, לאחר הצילום.
טיפ מס' 2: לתוצאות
הטובות ביותר, מומלץ להגביר מעט את הניגודיות בתמונה לפני ההמרה לשחור-לבן.
איזון צבעים (Color Balance) - הרבה
תמונות נפסלות על ידנו להצגה בגלל צבעוניות לא טובה. מזג אוויר לא נוח למשל יכול
ליצור צבעים דהויים וחיוורים ובכך להרוס נושא מצוין. נכון שלפעמים בא לנו לנסות
צבע שיער אחר בלי להסתכן אצל הספר? ברוב התוכנות אופציה זאת נראית בסגנון של 3
סליידרים (זחלים), אחד לכל צבע יסוד: אדום כחול וירוק. הגברה או הקטנה של כל צבע
בנפרד יחסית לצבעים האחרים יגרום לשינוי הגוון של התמונה בהתאם. ניתן גם לבחור
חלק מסוים בתמונה ולשנות רק אותו (כמו להוסיף כחול לשמיים שיצאו קצת אפורים).
גוון ורוויה (Hue/Saturation) - כמות
הרוויה היא "חוזק" הצבעים בתמונה. אם הצבעים שלכם קצת דהויים, אפשר
להוסיף קצת רוויה בכדי לשנות החוזק ותת קצת חום לתמונה.
טיפ: ניתן להשתמש באופציה הזו בכיוון ההפוך על
מנת להפוך במהירות את התמונה לשחור-לבן.
שינוי גוון בדרך
כלל "מסיט" את הגוונים כך שלכל צבע יוגדר צבע חדש. יעיל במידה והתמונה
יצאה בגוון לא מתאים, או שבא לכם לתת צבע ייחודי לתמונה.
הסרת רעשים – רעש
הוא אחת הצרות הגדולות של צילום דיגיטלי. רעש נובע בעיקר משימוש ב ISO גבוה או צילום
בחשיפה ארוכה (או שניהם). ישנם הרבה פילטרים ותוכנות שמסירות רעשים, ודווקא כאן
האלגוריתמים האוטומטיים עושים עבודה לא רעה וניתן לסמוך עליהם בדרך כלל. באופן
חריג לחוברת זו נמליץ על תוכנת הסרת רעשים מעולה וקלה לשימוש בשם NeatImage.
